<h1>סמ"ג לאוין סימנים ר"מ—רמ"א</h1>
<h2>דף ט.</h2>
שבועת העדות אזהרתה בכלל לא תשבעו בשמי לשקר (ויקרא י"ט י"ב). וכיצד היא העדים שידעו עדות ממון ותבעם בעל העדות להעיד לו וכפרו בעדותם ולא העידו ונשבעו לו שאין יודעים לו עדות זו היא שנקראת שבועת העדות וחייבין על שבועה זו קרבן עולה ויורד בין שהיו שוגגין בין שהיו מזידין, כדמפרש בפרק שבועת העדות, שנאמר נפש כי תחטא ושמעה קול אלה וגומר ולא נאמר שם ונעלם לפטור את המזיד, כיצד שגגת שבועת העדות כגון שנעלם ממנו שחייבין עליה קרבן וידע ששבועה זו אסורה ושהיא שקר, וזדונה שידע שחייבין עליה קרבן, אבל אם לא ידע שהיא אסורה או ששכחו העדות ונשבעו על שקר הרי אלו אנוסין ופטורין אף מן הקרבן (ע"פ רמב"ם שבועות פ"א הל' י"ב—י"ג).
